איך זה קורה?

בסדנה אנחנו משלבות עבודה קוגנטיבית, רגשית, ותזונה שתומכת בפיזיולוגיה של הגוף.
אנחנו מתחילות מהתזונה, משקיטות את הגוף, מנטרלות את המזון שמרעיב וממכר, מוציאות כל מה
שמקפיץ סוכר ומייצר מנגנון של הרעבה, השמנה והתמכרות, ורק אז הגוף הופך לשקט.
את השקט הזה את עדיין לא מכירה, את תכירי כבר בשבוע הראשון לסדנה. כרגע כל מה שמעסיק
אותך מהרגע שאת מתעוררת בבוקר ועד הרגע שאת הולכת לישון הוא מה תאכלי, איך תאכלי, מתי
תאכלי ואיך תקזזי, מדוע את לא יורדת במשקל, וכל הרגשות הקשים שמתלווים לאחר האכילה.

חשוב לי שתדעי שכל התופעות שאת מרגישה הן תוצר לוואי של המזון שצרכת ששלח אותך לרדוף
אחרי האוכל מבחינה פיזיולוגית (כי כך הוא מתוכנת), ושל אמונות שגויות שהובילו אותך להשמנה,
להתמכרות ולבולמוסים ולא העדר כוח רצון. (אני מניחה שאת חושבת שאין לך כוח רצון... ולכן לא
הצלחת...אבל זו טעות גדולה!)

גלוטן, סוכר, הפחמימה של החיטה, אורז שמתפרק בגוף כמו סוכר, לא יכנסו לגוף שלך מאחר שזו
הדרך היחידה להבטיח שמנגנונים מסויימים בגוף והורמונים שמופרשים בחשיפה לחומרים הללו, לא
ישלחו אותך לרדוף אחרי האוכל כפי שהיה בעבר.

שימי לב, הסוד בירידה במשקל הוא שמירה על אינסולין נמוך ויציב, וזו המטרה שלנו (לא ספירת
קלוריות). אינסולין הוא ההורמון שגורם להשמנה והרעבה, והוא אחראי האם תרדי במשקל באופן
אוטומטי או תעלי במשקל. מלבד זאת, גלוטן מתפקד בגוף כמו אופייאטים (סמים) ולכן עד היום
הרגשת שאת לא יכולה לעצור.
עוגייה אחת הובילה לחבילה שלמה.
3 כפות של אורז הסתיימו באכילה של סיר שלם. (מעל הגז)...
פרוסת לחם אחת או שתיים מחזיקות אותך לשעה ואחר כך את רוצה שוב לאכול.
ועוד...

הסיבה שאת לא יורדת במשקל ולא יכולה לעצור את עצמך קשורה ברגישות שקיימת אצלך ולכן, כל
עוד המזון הממכר והמרעיב נשאר אצלך בגוף את לא תוכלי לרדת במשקל באופן אוטומטי ותמיד
תצטרכי להשתמש בכוח הרצון.

מה קורה במהלך הסדנה?

את מתחילה לאבד משקל באופן אוטומטי והבולמוסים וההשתוקקות נעלמים. אין רצון למתוק, מלוח,
מתוק, מלוח, אין לך יותר את הבור הזה בבטן שהיית צריכה להפעיל נגדו הרבה מאד כוח רצון או
פשוט להכנע ולאכול כי אנחנו עובדות עם הפיזיולוגיה של הגוף ולא נגדו!
לצערי כל מה שעשית עד היום עבד נגד הגוף ולכן גם עלית, ירדת ועלית שוב ותמיד היית צריכה
להפעיל כוח רצון.

רק אחרי שאנחנו משקיטות את הגוף והזבוב הטורדני שמנקר לך "מה אני אוכל, מתי אני אוכל, ואיך
אקזז" עף, ואת מתחילה לאבד משקל באופן אוטומטי, רק אז תוכלי להתפנות ולעבוד על כל שאר
החיווטים שהובילו אותך להשמנה ולתחושת חוסר שליטה ולמגר את האכילה הרגשית.
לא דקה קודם...
כי הגוף שלך לא יאפשר לך.
לצערי, כל מי שסובלת מעודף משקל, סובלת גם מאכילה רגשית.
חשוב לי שתביני שהאכילה הרגשית נשענת על עבודה לא נכונה של הפיזיולוגיה, את לא אשמה
בהשמנה שלך או בתחושות שמתלוות אליה.
כלומר, כל עוד המזונות המרעיבים והממכרים יהיו אצלך בגוף (אפילו כצ'ופר שבועי) תמיד תחזרי
להשתוקקות חסרת מעצורים לצרוך מהם, ועלייה במשקל, הרעבה, התמכרות ואכילה רגשית
ימשיכו להיות מנת חלקך.

שימי לב, אכילה רגשית היא תוצר של חשיפה למזונות הממכרים והמרעיבים שאכלת במסווה
של אוכל בריא או דיאטטי. ולא להפך!